להורדת קובץ להדפסה הקליקו כאן   מחברים: הרב יובל שרלו והרב שאול ברוכי  

"שִׁמְעָה תְפִלָּתִי אֲדֹנָי וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ" (תהלים לט, יג).

כאשר מתקרבת שעת פטירתו של אדם, נכון שיפנה אל אלוהיו בתפילה וכן יתוודה על חטאיו כדי שיֵצא מן העולם ללא חטא. גם הקרובים שנמצאים בסמוך אליו – ראוי שיישאו תפילה לשלום החולה. הזמן שמוקדש לתפילה תלוי בנסיבות. לעיתים המיתה באה בחטף; ולעיתים היא מלוּוה בהמתנה של שעות או ימים. לעיתים החולה מתייסר ואיננו פנוי לתפילה; ולעתים דווקא התפילה היא זו שתאפשר לו שלווה והשלמה. תפילות אלו אינן נאמרות כקביעה שזהו הסוף, אלא על דרך תנאי, שאם אכן החולה הולך לקראת מותו – יהיו אלו מילותיו האחרונות. סדר התפילות המובא כאן הוא על פי סידור קורן: אבותינו, כמנהג חכמי מרוקו וילקוט יוסף (ביקור חולים ואבלות, סימן ד, סעיף ב). ניתן להרחיב או לקצר את התפילות והווידויים, על פי כוחותיהם של החולה והסובבים אותו ורצונותיהם. את הווידוי ניתן להקדים ולומר גם שעות אחדות או ימים אחדים לפני הפטירה, אך מטבעו של עולם איננו יודעים את שעת פטירתו של אדם, וסדר התפילות והווידוי איננו מעכב. להרחבה הלכתית ראו מה שכתבנו – 'תפילות והלכות בשעת יציאת נשמה'. להרחבה לתפילות ופרקי תהלים שנזכרים כאן ולא מובאים במלואם ראו – 'תפילות בשעת יציאת נשמה – הרחבות'.

וידוי

יש נוהגים להוסיף לווידוי את וידוי "אשמנו בגדנו" שנאמר בכל יום, ובהתאם לזמן וליכולת ניתן להוסיף גם וידוי "על חטא" שאומרים בליל יום הכיפורים, וידוי של רבנו נסים, התפילות הכתובות אחרי תפילת העמידה של ליל יום הכיפורים ומזמור כ' – "יענך ה' ביום צרה". רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בַּעַל הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנִי לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֵךְ לְטוֹבָה, וּרְאֵה בְעָנְיִי כִּי אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. וְעַתָּה אֱלֹהַּ סְלִיחוֹת הַטֵּה אֵלַי חֲסָדֶיךָ, וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ. וְאִם קָרְבָה עֵת פְּקֻדָּתִי לָמוּת, אַחְדוּתְךָ לָעַד מִפִּי לֹא תָמוּשׁ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, שֶׁרְפוּאָתִי וּמִיתָתִי בְּיָדְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַפְּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְיַעֲלֶה זִכְרוֹנִי וּתְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ כִּתְפִלַּת חִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ. וְאִם קָרְבָה עֵת פְּקֻדָּתִי לָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל חָטָאתִי וּלְכָל עֲוֹנֹתַי וּלְכָל פְּשָׁעַי, שֶׁחַטָּאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַשָּׁעָה הַזֹּאת. וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. ותּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת.       בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אם הזמן קצר, או אם כוחותיו של החולה מעטים, ניתן לקצר את הווידוי ולומר רק. אִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. החולה ימחל לכולם ויבקש מחילה מכולם. יש מוסיפים את הפיוט "לך אלי תשוקתי", וכן את הפיוט "אל תדינני כמעלי". אם יש זמן, אומרים שיר השירים, ואחר כך אומרים: וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ אֲדֹנָי צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

תפילות בשעת יציאת נשמה

בהתקרב עת המוות, יש שנוטלים ידיים לחולה. אם הנטילה קשה לחולה, עדיף להימנע ממנה. אם החולה איננו יכול לומר את התפילות בעצמו, יכול אחד הקרובים לקוראן בשבילו. ניתן לקצר ולקרוא רק חלק מהקטעים. אם יש זמן, ניתן להוסיף מזמורי תהלים, כגון מזמורים קכא, קל, צא. הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. א. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ. ב. וְהוּא אֶחָד.   ג. וְאֵינוֹ גוּף וְאֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף.   ד. וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים.   ה. וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ.   ו. וְיוֹדֵעָ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם.   ז. וּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶמֶת.   ח. וְשֶׁמֹשׁה רָבֵּנוּ הוּא אָדוֹן לְכָל הָנְּבִיאִים.   ט. וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּה נְתוּנָה מִן הַשָּׁמָיִם.   י. וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְשּׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם.   יא. וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בַָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לֳרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים.   יב. וְשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.  יג. וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים. משתדלים לומר עם החולה "שמע ישראל" סמוך ככל האפשר ליציאת הנשמה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד. (בלחש:) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. וְנָחֲךָ אֲדֹנָי תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח, נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ. אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ. אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ. קַדְמוֹן לְכָל־דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ. הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל־נוֹצָר, יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ. שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד, נָבִיא וּמַבִּיט אֶת־תְּמוּנָתוֹ. תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל, עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ. לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ. צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ, מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ. גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ, נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ. יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵנוּ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ. מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ, בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ. אֵלֶּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הֵם עִקָּרִים, הֵן הֵם יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ. תּוֹרַת מֹשֵׁה אֱמֶת וּנְבוּאָתוֹ, בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ. אֲדֹנָי אֱמֶת וּמֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת. אֲדֹנָי אֱמֶת וּמֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת.  בָּרוּךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי אֲדֹנָי אֵל אֱמֶת.   לאחר יציאת הנשמה אומרים (ברכת "דיין האמת" בשם ומלכות נאמרת בדרך כלל בזמן הלוויה): בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת.  

• הלכות ומנהגים לשעת הפטירה
• תפילות לחולה ולעומדים לידו בסמוך ליציאת הנשמה – נוסח אשכנז
• תפילות לחולה ולעומדים לידו בסמוך ליציאת הנשמה – נוסח תימן
• מזמורים ווידויים נוספים לחולה ולעומדים לידו בסמוך ליציאת הנשמה