צהר לאתיקה לוגו מלא

לאחר מאה ועשרים

הרב יובל שרלו

הספדים הם תמונת ראי חיונית כדי להיות מצפן לדרכם של החיים עלי אדמות.

הרב יובל שרלו

סוגיית השימוש בזרע של נפטר קשורה בשני מעגלים. הראשון שבהם הוא המעגל האתי הממוקד – האם מותר לעשות זאת ומי רשאי להחליט בעניין זה. פורסם במקור ראשון

צהר עד מאה ועשרים

הרב אוריאל גנזל מנהל מרכז 'צהר עד מאה ועשרים' ואדוה מסילתי עובדת סוציאלית במרכז 'צהר עד מאה ועשרים', בראיוון לד"ר גילי תמיר בכאן ב', על הפעילות והשירות שמעניק המיזם.

הרב יובל שרלו

תרומת כליה יכולה להציל חיים ללא ספק. אולם, היות ויש סיכון מסויים לתורם הכליה, האם נכון לעודד מהלך שכזה? ואם יש סיכון, אפילו קל, האם מותר לו בכלל לתרום את כלייתו לאדם אחר?

הרב יובל שרלו, הרב אוריאל גנזל והרב שאול ברוכי

הרב יובל שרלו
דבר ידוע הוא שאין לחדור לפרטיותו של אדם, אך האם חובה זו קיימת גם לאחר המוות? האם מותר לפרסם כתבים ותכתובות אישיות של אדם לאחר פטירתו? והאם להלכה יש מה לומר על כך?
הרב יובל שרלו. פורסם לראשונה בשבתון, תזריע-מצורע תש"פ
מדוע התורה עוסקת בהפרשות היוצאות מגופו של אדם? מה יחס התורה אל המוות? ומה המשמעות של דיני הטומאה והטהרה?

הרב יובל שרלו

היהדות מקדשת את החיים, ומתרחקת מהמוות. הלכות טומאה נועדו להרחיק את האדם מן המוות. האם יש לעובדה זו היבטים אתיים?
הרב יובל שרלו. פורסם לראשונה בכיפה
מהן הדילמות, לכאן ולכאן, בנושא תרומת איברים?

הרב יובל שרלו, פורסם לראשונה ב-ynet

“יש אפשרות לקיים תרומת אברים על-פי ההלכה, עמדתי היא שזה אפילו בגדר חובה. אין משמעות עמוקה יותר מכך שאפילו אחרי מותו של אדם הוא מצליח לעשות חסד לאחר ולתת לו את אפשרות החיים”

דווקא בעת הזו,

יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ? 

נשמח לעזור לכם- חייגו עכשיו

ללא עלות

דילוג לתוכן