ההרצאה התקיימה במסגרת יום עיון בשיטת רבי חיים דוד הלוי, במרכז דהאן, אוניברסיטת בר אילן

ההלכה אינה מתירה פעולה אקטיבית לקיצור חיים, אך היא מתירה משלב מסוים לא לפעול להאריך את חייו של אדם סובל. היכן עובר הגבול הדק ולמה המתת חסד אסורה בישראל? שאלות ותשובות עם הרב יובל שרלו, ראש מרכז אתיקה בארגון רבני צהר שעומד בראש מיזם "צהר עד 120"

פגיעה ביכולת קוגניטיבית, אובדן כושר שיפוט ואי יכולת לתקשר יוצרים מציאות מורכבת בה החולה לא יכול להביע את רצונו. אולם קיים עולם שלם המציע פתרונות מקוריים למצבים מורכבים אלה.

מפגש דיגיטלי בשיתוף עם עמותת "צבר רפואה", העוסק בהחלטות סוף החיים לאור ערכי היהדות.

מאמר מקיף המחולק לפי נושאים על סוגיית הטיפול בחולה ובזקן בעידן המודרני לאור ההלכה והמקורות היהודיים.

"הפוסקים התלבטו האם קטיעת הנשמה היא פעולה אקטיבית או פאסיבית, ופסקו שהאיסור הינו מוחלט. זהו הפער התרבותי והאתי בין מה שנעשה בלונדון, בניתוק המכשירים וגרימת מותה של אלטע, שמוגדר על פי האתיקה היהודית כקרוב לרצח". הרב יובל שרלו, על מודל קדושת החיים היהודי – ומתי מותר להפסיק את חייו של אדם

בית המשפט העליון בבריטניה אישר את ניתוקה של תינוקת פגועה ממכונת הנשמה, ואף סרב לקבל את בקשת ההורים להעביר אותה לטיפול במדינת ישראל. קביעה זו מוגדרת באתיקה היהודית, ובחוקי מדינת ישראל – כרצח