מיזם 'צהר עד מאה ועשרים' של ארגון רבני צהר מהווה כתובת למשפחות המתלבטות בשאלות ובסוגיות אתיות והלכתיות הנוגעות ליקיריהם הנמצאים  לקראת סוף החיים.
המיזם מציע מפגש ליווי לחולים ובני משפחתם, ומענה מהיר לשאלות אלו בזמינות גבוהה, באמצעות צוות מקצועי וקשוב של רבנים ועובדות סוציאליות שהוכשרו במיוחד לנושא השירות מוענק בפריסה ארצית וללא תשלום.

"בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לצורך בליווי משפחות, ובכתובת לשיתוף בהתלבטויות. כתובת זו אינה באה כתחליף לצוות הרפואי ואינה נאבקת בו כי אם להפך: חותרת למציאת המעשה הנכון והראוי בשילוב של המשפחה, הצוות הרפואי והסיעודי יחד עם עולם ההלכה והאתיקה היהודית", אומר הרב יובל שרלו ראש המיזם. דגש מיוחד ניתן להצגה מדויקת של עמדת האתיקה ההלכתית: "הדימוי של ההלכה בעיני הציבור הרחב אינו תואם בהכרח את עמדת ההלכה עצמה. בציבור רווחת הסברה כי ההלכה אוסרת דבר מה, ולמעשה אין הדברים כך, ולעתים – להפך".

מטרתה של הרפואה היא להיטיב עם החולה ולרפּאו, אך ישנם מצבים שבהם חולים נמצאים באזור הדמדומים, כגון במצב של דמנציה אודיאלי בין חיים למוות, וסובלים מייסורים קשים. במצבים מורכבים אלה – ובעיקר כשמדובר בחולים שאנו יודעים, ברמת ודאות גבוהה, שכלל אינם רוצים בכך –  יהיה נכון בתנאים מסוימים לעבור לטיפול פליאטיבי, שנועד להיטיב את איכות החיים של החולה, ולא להאריך את חייו בכל מחיר.

יחד עם זאת, חשוב להיזהר מקבלת החלטה הרת גורל כזו בחיפזון – וחלילה להפקיר אדם חולה שניתן להציל את חייו. נכון וראוי אפוא לקבל את כל המידע מהצוות הרפואי, ולהתייעץ עם פוסק הלכה הבקי בעקרונות ההלכתיים המורכבים בכל שלב ושלב, לצד עובדת סוציאלית שתחום עיסוקה הוא בסוף החיים, היודעת כיצד לתמוך במשפחה המתמודדת עם הסוגיות המורכבות של סוף החיים, כגון הנשמה, החייאה, הזנה, דיאליזה ועוד".

"בכובעי כעובדת סוציאלית בצהר, יחד עם רבני הארגון ועובדות סוציאליות נוספות, אני נוטלת חלק במיזם", אומרת עו"ס דבי בריטברד, העומדת בראש מערך העו"סיות של 'צהר עד מאה ועשרים', "אנחנו נותנים ללא תמורה מענה הלכתי ואתי למשפחות חולים הנוטים למות, בשאלות הרות גורל שצפות ועולות. זוהי מציאות שאף פעם איננו מגיעים אליה מוכנים, לא מבחינה שכלית ובוודאי שלא מבחינה רגשית. כל משפחה היא עולם ומלואו ואף משפחה אינה דומה לשנייה".

"המפגש עם משפחות החולים ברגעים הקשים שלהן, בזמנים בהם מוכרחים להחליט החלטות קשות מנשוא, הוא מצב שצריך לבוא אליו בענווה גמורה. איננו באים לפתור את הבעיה, אנחנו באים כדי לתת למשפחה עוד כלים על מנת שיוכלו להגיע להחלטה מתוך בהירות, וכדי שיהיו שלמים איתה כמשפחה".

"כאמור, ההלכה אינה מחייבת את החולה להתייסר, ומכּירה במצב שבו מותר להפסיק את הטיפול בחולה – כאשר אין מדובר בתהליך ריפוי וכשאין כל תוחלת בטיפול והחולה סובל מאוד ממצבו", מסביר הרב שרלו. "במצב כזה, הדבר שנכון לעשות הוא לעבור לטיפול פליאטיבי תומך, שעיקרו הוא טיפול בסימפטומים ומטרתו היא להקל על החולה. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, חל אף איסור של ממש להמשיך בטיפול המונע מהחולה להיפרד מן העולם בנחמה, ברוגע ובכבוד. עם זאת, ברור שקשה מאוד לקבוע את הגבולות בין המצבים, ועל כן צריך לקבל הסבר מפורט מהצוות הרפואי ולהתייעץ עם פוסק הלכה".

"ערך החיים הוא כמובן ערך גדול וחשוב", מסכם הרב שרלו, "ולאור זאת דורשים חז"ל: "וחי בהם – ולא שימות בהם", ואף פוסקים שכמעט כל המצוות נדחות מפני פיקוח נפש. כל רגע בחיים הוא אפוא בעל ערך. הלכה זו, מבטאת את היות ערך החיים ערך עליון. לא זו בלבד, אלא שההלכה אוסרת לקצר באופן אקטיבי את חייו של האדם. אולם, ההלכה גם קובעת כי ישנם מצבים כי מותר להימנע מפעולות שאינן מטיבות עם החולה, בעיקר כאשר הוא סובל מאוד, והערכת הרופאים שלא ניתן עוד לדבר על ריפוי. ההתייחסות המורכבת הזו היא הבסיס האיתן של הייעוץ במצבים אלה."

*מיזם 'צהר עד מאה ועשרים' מציע מענה לכלל השאלות האתיות וההלכתיות שעולות בעת הטיפול, גם כאשר החולה אינו מסוגל להביע את דעתו, ובפרט כשהוא מוגדר כחולה הנוטה למות. הייעוץ ניתן על ידי צוות משותף של רב ועבודת סוציאלית, והרכב זה הוא גם אחד החידושים של המיזם. המוקד זמין 6 ימים בשבוע ומתאם תוך זמן קצר ביותר פגישה של בני המשפחה עם הצוות. במהלך הפגישה ניתן מענה הלכתי ואתי, מתוך התאמה של כל מקרה לגופו.

צרו קשר: 9253*