הכרעות בסוף החיים

"הפוסקים התלבטו האם קטיעת הנשמה היא פעולה אקטיבית או פאסיבית, ופסקו שהאיסור הינו מוחלט. זהו הפער התרבותי והאתי בין מה שנעשה בלונדון, בניתוק המכשירים וגרימת מותה של אלטע, שמוגדר על פי האתיקה היהודית כקרוב לרצח". הרב יובל שרלו, על מודל קדושת החיים היהודי – ומתי מותר להפסיק את חייו של אדם

טיפולים פליאטיבים נועדו כדי להקל במקרים שבהם אין מרפא למחלה. האם ההלכה מכירה בטיפולים מסוג זה? מהו המקום של רצון החולה במקרים אלו? האם הדבר יהיה מותר כאשר הטיפול עלול לקצר חיי אדם? והאם בכלל יש חובה על האדם להילחם על חייו?

בית המשפט העליון בבריטניה אישר את ניתוקה של תינוקת פגועה ממכונת הנשמה, ואף סרב לקבל את בקשת ההורים להעביר אותה לטיפול במדינת ישראל. קביעה זו מוגדרת באתיקה היהודית, ובחוקי מדינת ישראל – כרצח

פורסם לראשונה בתוך: נ.בנטור ומ. שולץ (עורכים), באשר הוא שם: ליווי רוחני במערכת הבריאות והרווחה בישראל, ירושלים 2017, עמ' 121-105.

שאלה של חיים: בן משפחה נמצא על ערש דווי ואתם ניצבים בפני דילמה קשה מנשוא? הקו החם של צהר יהיה שם בשבילכם

התדמית המוטעית שלפיה ההלכה מחייבת לבצע כל מעשה מאריך חיים ובכל מחיר מאותגרת בשנים האחרונות על ידי היכולת הרפואית המתקדמת שיוצרת אפשרויות מפליגות להארכת חיים. לשם כך נדרש ליווי רבני־הלכתי מדויק ורגיש, שיוכל להנחות את המשפחות בהחלטות הקשות.