“צהר – עד מאה ועשרים” מהווה כתובת למשפחות המתלבטות בשאלות סוף החיים. במפגש עם צוותים העוסקים ברפואה פליאטיבית, מציג הרב יובל שרלו את הסוגיות העיקריות של סוף החיים ואת טיב הפתרון שצהר מציעה. הרצאת “זום” במרכז הרפואי אוניברסיטאי “הדסה”, 13.1.2021.

הרפואה המודרנית המפותחת הביא עימה ברכה גדולה לעולם בשיפור אורח החיים והארכת תוחלת החיים של בני האדם. עם זאת, שאלות מוסריות רבות צפות ועולות לנוכח היכולת המדעית ליישם את הידע הרפואי הנרכש במשך השנים. במאמר זה מנתח הרב יובל שרלו את עמדת היהדות ביחס לאפשרות להאריך חיי אדם, ויתרה מזאת, ביחס לקיצור חיי אדם.

בצל הסערה על המתות חסד, הרב שרלו מסביר לחדשות כיפה מה הן הדרישות ההלכתיות להפסקת טיפול שנועד רק להאריך את חייו של החולה סופני ואין לו אופק לריפוי או לטיפול.

מהם העקרונות האתיים שעומדים בבסיס האתיקה של טיפול בחולה הנוטה למות? מה קודם – רצון המשפחה או טובת המטופל? וכיצד יש להתייחס להנחיות החדשות של ההסתדרות הרפואית בישראל בעניין?

עם הזהירות מפגיעה במי שחייו הפכו לנסבלים בקושי רב, וחיבוק ואימוץ החולים הסובלים, מוטל עלינו כחברה לא להפוך את העושים זאת לגיבורי תרבות ולבוחרים בדרך הנכונה, כי אם להמשיך ולטפח את ערך החיים ואת הדבקות בהם, עד נשימתו האחרונה של האדם.