לאדם חולה ולמטפלים בו אין הפסקה ביום הכיפורים. המטפלים בחולה עסוקים בכך בכל ימות השנה ובמשך שנים ארוכות. העיסוק בחסד של אמת ביום זה הוא זכות גדולה – גם אם הדבר בא על חשבון התפילות בבית הכנסת.

היציאה מהשגרה עלולה להכביד על אדם עם דמנציה וציפייתה של הסביבה המטפלת לימים מרוממים ומשמחים עלולה להתחלף במפח נפש מעיסוק בטיפול יומיומי ומייגע. אדם עם דמנציה איננו מחויב במצוות ככל אדם. במוקד הדאגה לו צריכה לעמוד תשומת הלב לטובתו ולצרכיו יחד עם שמירה על אווירת החג וקיום המצוות והמנהגים בהתאם לרמת החיוב שלו.

בהרצאה זו, סוקר הרב יובל שרלו את ההיבטים האתיים של חוק החולה הנוטה למות, ודן במדיניות ובגישה ההלכתית לטיפול רפואי בשלבי סיום חיים.

מפגש מקוון בשיתוף 'בשיבה בריאה'. במפגש השתתפו הרב יובל שרלו, ד"ר אמירה הפז ועו"ד יעל מולר. במפגש סקרו המומחים את האתגרים הכלכליים השונים הקיימים בתקופת הגיל השלישי ומגוון דילמות מעשיות, אתיות והלכתיות שצפות ועולות בתקופה זו, בעת שגרה ובעת מצוקה. במפגש ניתנו עצות וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים אלו ביעילות ובהצלחה, תוך שמירה על איזון מכלול הערכים, העצמאות וכספו של בן הגיל השלישי.

ביום חגה של מדינת ישראל, אנו צריכים ליצור מרחב ראוי שבו אנשים זקנים הראויים לכבוד וזקוקים לעזרה ימצאו את הנדרש להם.

הסיוע הכלכלי שהמדינה יכולה להעניק לשורדי השואה אינו בא במקום במקום מפגש שבין בני אדם לבני אדם. לא המדינה מסוגלת למלא את החובה הזו – אלא הקהילה הסובבת אותם. צריך להקל עליהם את הפרידה מן העולם ככל שניתן. פורסם לראשונה באתר ICE

הקלטת מפגש מקוון בשיתוף עמותת עמדא וצבר רפואה. במפגש השתתפו הרב יובל שרלו, ד"ר רוני צבר וד"ר דנה פאר, אשר סקרו את האתגרים הקיימים בחג הפסח ובליל הסדר לחולים במחלות מורכבות ולאדם עם דמנציה.

סוגיית השימוש בזרע של נפטר קשורה בשני מעגלים. הראשון שבהם הוא המעגל האתי הממוקד – האם מותר לעשות זאת ומי רשאי להחליט בעניין זה. פורסם במקור ראשון

כיצד נספר לקשישים ומבוגרים, אם בכלל, על אירועים מצערים, אובדנים ומוות בקרב המשפחה? כיצד נחזיר לעצמנו את יכולת העמידה והכח בתקופת חוסר וודאות ואיבוד שליטה? במפגש המקוון שלפניכם כלים רוחניים ומעשיים להתמודדות עם אתגרים משבריים לבני הגיל השלישי, למשפחות ולמטפלים.