מתברר שהתפיסה של "קדושת החיים בכל מחיר" היא סוג של עיוות מודרני. המציאות ההלכתית מציגה תמונה שונה : גדולי הפוסקים (כמו ה'סטייפלר') יצאו בחריפות נגד הארכת חיים מלאכותית של חולה סופני שמתייסר כדי לקיים את מצוות "ורפא ירפא".

ימי הפסח מזמנים למשפחות המטפלות באדם עם דמנציה התמודדות מורכבת: הרצון לשמור על הלכות החג מול הדאגה העמוקה לרווחתו של החולה. מתי מותר להקל בניקיונות? האם להביא את החולה לליל הסדר המשפחתי? וכיצד משלבים את העובד הזר סביב השולחן? התשובות האתיות וההלכתיות

בראיון בפודקאסט "על המשמעות", הרב יובל שרלו מתמודד עם הדילמות הקשות בטיפול בהורים וסבים עם דמנציה – בין בטחון, השתתפות בליל הסדר והארכת חיים. הרב שרלו מציע מבט אמיץ ומלא חמלה שמפחית אשמה ומאפשר, כשצריך, גם להרפות.

רבני צהר נתקלו בסוגייה מורכבת: "אבא שלי לא מודע למצב – ונבהל בכל פעם שאנחנו מספרים לו על המלחמה וצריכים להכניס אותו לממ"ד" • בתשובתם החריגה ענו כי למרות הצורך המהותי בפינוי החולה למרחב מוגן, "עבור אדם עם דמנציה, הבלבול והחרדה הם מצוקה של ממש ודרדור מצבו עד כדי הפרת יציבותו"

מפגש מקוון של צהר עד 120 בשיתוף "שרן-רפואה עד הבית". המפגש כלל סקירה רפואית ע"י ד"ר יעל אוריון, כלים להתנהלות משפחתית ותקשורת במצבי כאב ע"י עו"ס ענת שחר-כהן סקירה הלכתית והמלצות צהר עד 120 שניתנה ע"י הרב יובל שרלו.

ימי החנוכה הם ימי התכנסות למשפחה כולה, "נר איש וביתו", עם זאת, לאדם החולה במחלה מורכבת או לאדם עם דמנציה זהו שינוי מסדר היום הרגיל שעשוי לטלטל ולהפריע. בהתנהלות נכונה, יום זה יכול להיות עבורם מקור עמוק לחיבור עם המשפחה ועם זיכרונות. המאמר מציע הנחיות מעשיות להתמודדות עם המצב, ומסייע בבניית סביבה תומכת ומכילה עבור אדם עם דמנציה.

נוכחות בני משפחה בצמוד לאהוב שלהם שגוסס היא חשובה. היא עשויה לאפשר לו לצאת מן העולם בשלווה, וגם לאפשר לבני המשפחה להיפרד ממנו כראוי. לצד זאת, ישנם אתגרים רבים ושאלות הלכתיות כבדות משקל. על כל זאת נדון במאמר הבא.

עקרונות מנחים, מנהגים והלכות לימי בין המצרים והצומות לאדם הסובל מדמנציה וסביבתו

הרצאה עיונית ומעמיקה שניתנה בישיבת ההסדר אורות שאול. ההרצאה עוסקת בניתוח הלכתי ואתי של חובת ההצלה אל מול סבל מתמשך תוך התייחסות למתן טיפולים רפואיים מאריכי חיים וגבולות ההתערבות הרפואית.