מאמר מקיף המחולק לפי נושאים על סוגיית הטיפול בחולה ובזקן בעידן המודרני לאור ההלכה והמקורות היהודיים.

כאשר מתגלים סימנים ראשונים של דמנציה אצל ההורים, הדבר הנכון הוא לשים את הדברים על השולחן ולדבר עליהם. התחמקות משיח פתוח רק תחמיר את המצב

המפגש השלישי בסדרת דמנציה וערכים יהודיים בשיתוף עם עמותת עמדא, עסק בגישה הפליאטיבית ובקבלת החלטות לאורך שלבי הדמנציה, במושב הראשון. המושב השני עסק בהזנה בדמנציה מתקדמת.

כאשר מופיעים סימנים לדמנציה באדם, כיצד מכריעים בשאלה האם עלינו לקבל החלטות בשמו?

במפגש השני בנושא דימנציה וערכים יהודים של צהא עד מאה ועשרים ועמותת עמדא, עסקו הרב יובל שרלו וד”ר דנה פאר בתקשורת בדימנציה ובהתנהגויות מאתגרות בדימנציה.

מהי דמנציה, ומהן השאלות האתיות הקשורות בה? על דמנציה כמחלה משפחתית וחשיבות התמיכה במטפל העיקרי, וההתמודדות עם הסוגיות האתיות במשפחת האדם החי עם דמנציה.

המאמר נלקח מתוך ראיון שקיימו בן כספית ואריה אלדד עם הרב יובל שרלו ברדיו 103 FM.

טיפולים פליאטיבים נועדו כדי להקל במקרים שבהם אין מרפא למחלה. האם ההלכה מכירה בטיפולים מסוג זה? מהו המקום של רצון החולה במקרים אלו? האם הדבר יהיה מותר כאשר הטיפול עלול לקצר חיי אדם? והאם בכלל יש חובה על האדם להילחם על חייו?

פורסם לראשונה בתוך: נ.בנטור ומ. שולץ (עורכים), באשר הוא שם: ליווי רוחני במערכת הבריאות והרווחה בישראל, ירושלים 2017, עמ' 121-105.