כל אדם בישראל המסוגל להביע את רצונו בצורה ברורה וכשיר־משפטית יכול להביע את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי שייעשה בגופו על ידי מתן הנחיות רפואיות מקדימות. לדוגמה, אדם יכול להורות כי אילו יהפוך לחולה סופני ויאבד את הכרתו, יימנעו מביצוע החייאה בו. קיימים כיום מסמכים שונים של הנחיות רפואיות מקדימות וחוקי מדינת ישראל מעניקים תוקף מיוחד למסמך הנחיות רפואיות מקדימות הנחתם בפני רופא או אחות מוסמכת ומופקד למשמרת במאגרי משרד הבריאות.

כן! בין אם התגלתה מחלה בגופך, בין אם הגעת לגיל מבוגר, הנחיות מקדימות יבטאו את רצונך בנוגע לטיפול רפואי עתידי ויסייעו לבני משפחתך המטפלים בך בקבלת החלטות. הנחיות רפואיות מקדימות מיטיבות לבטא כמה ערכי יסוד.

"לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ" (משלי טז, ט) – הגדרת ערכיי ורצונותיי. הנחיות מקדימות מאפשרות לך להביע את רצונותיך לגבי הטיפול בך – על פי ערכיך, השקפת עולמך ודתך. הנחיות אלו מבטיחות שבעתיד ייעשה רצונך ומעניקות לך שקט נפשי בהווה.

"נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ" (משלי ו, כ) – אחדות המשפחה. הבעת רצון מוקדמת תמנע מחלוקת בין בני משפחתך ביחס לטיפול הרפואי בך ותמנע מהם לחץ, מתח וחוסר אונים אילו יגיעו להתלבטות הקשה והכבדה מנשוא כיצד נכון לטפל בך. זוהי התלבטות שלעיתים קרובות מלווה בנקיפות מצפון עמוקות. בהירות רצונך לגבי הטיפול הרפואי בך תסיר ממשפחתך את הצורך להכריע ותותיר אחרי מותך משפחה שלמה ומאוחדת.

"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת ב, יד) – הכנה לעתיד. במבט לעתיד, הנחיות מקדימות ידריכו את הצוות הרפואי להימנע מטיפולים לא רצויים ומייסרים ויחסכו עיכוב במתן טיפולים שלגביהם ניתנה הוראה.

"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהילים כג, ד) – העצמה אישית. תועלת גדולה מונחת בעצם העלאת הנושא לשיחה ולדיון מעמיק, בין בני זוג ובקרב המשפחה. בנוסף, מילוי הנחיות רפואיות מקדימות, בתשומת לב ובהדרגה, הוא כלי המקדם את האוטונומיה שלך ואת ניהול מחלתך והטיפול בה.

כן! הפסוק קובע כי "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ" (משלי יד, י) וההלכה מכירה ביכולת שלך לדעת מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך. האדם הוא הסמכות הרפואית המכריעה לגבי הטיפול הרפואי בו כיוון שיש לו את ההיכרות המעמיקה ביותר עם עצמו. הרשות נתונה לך גם לקבוע את הטיפול הרפואי הרצוי לך, ורק במצבים קיצוניים ההלכה אוסרת או מחייבת טיפול מסוים. על כן, ראוי ורצוי למלא הוראות מקדימות. להרחבה עיינו במאמר מפורט באתר צהר עד מאה ועשרים.

לא! התשובה לשאלה זו ניתנה כבר בימי קדם. כאשר חלה חזקיהו מלך יהודה, פנה אליו הנביא ישעיהו ואמר לו "צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (מלכים ב כ, א), כלומר הציע לו לצוות לבני ביתו מה ייעשה עימו לאחר מותו. כאמור, יש חשיבות ומשמעות ערכית ומעשית להנחיית המטפלים בך בנוגע לרצונות ולערכים שינחו את הטיפול הרפואי. הדבר דומה לעשיית ביטוח רפואי, קניית קבר מחיים, כתיבת צוואה ועוד, שבנוגע אליהם כבר כתבו גדולי הפוסקים שאין בכך משום פתיחת פה לשטן. להרחבה קראו תשובה מפורטת.

בהדרגה! הורידו וקראו את טופס ההנחיות המקדימות מאתר משרד הבריאות ופנו לאחות מוסמכת או רופא משפחה המכיר אותך. הקדישו לכך זמן ותשומת לב ושתפו את בן או בת הזוג בתהליך. לאחר מילוי ההנחיות שתפו את בני המשפחה בהחלטות שקיבלתם.

במהלך מילוי המסמך עולות שאלות אתיות והלכתיות. כגון: האם חובה לבצע החייאה או הנשמה? האם חובה להאריך חיים בכל מצב, גם במחיר סבל והטלת עומס עצום על המשפחה? האם וכיצד לשתף את בני משפחתי? מהו היחס לטיפול פליאטיבי ושיכוך כאב? האם להורות על השארתי בביתי ולהימנע מפינויי לבית חולים בכל תנאי ובכל מחיר?

בידינו הכלים לענות על השאלות ולהדריך את החותם בהתלבטויות אלו. אל תישארו לבד! אנו נסייע לכם בקשב רב ובתשומת לב רבה. פנו אלינו באמצעות האתר או בפניה למוקד *9253.