“צהר – עד מאה ועשרים” מהווה כתובת למשפחות המתלבטות בשאלות סוף החיים. במפגש עם צוותים העוסקים ברפואה פליאטיבית, מציג הרב יובל שרלו את הסוגיות העיקריות של סוף החיים ואת טיב הפתרון שצהר מציעה. הרצאת “זום” במרכז הרפואי אוניברסיטאי “הדסה”, 13.1.2021.
הרפואה המודרנית המפותחת הביא עימה ברכה גדולה לעולם בשיפור אורח החיים והארכת תוחלת החיים של בני האדם. עם זאת, שאלות מוסריות רבות צפות ועולות לנוכח היכולת המדעית ליישם את הידע הרפואי הנרכש במשך השנים. במאמר זה מנתח הרב יובל שרלו את עמדת היהדות ביחס לאפשרות להאריך חיי אדם, ויתרה מזאת, ביחס לקיצור חיי אדם.
הרב יובל שרלו. פורסם לראשונה ב אתר "שבתון", 10.8.2020
אנו נוטים להדחיק את המוות ולא לעסוק בו. לעיתים מתוך פחד, לעיתים הלב לא פנוי לעסוק בסוגיות אלו ולעיתים אנו חוששים אפילו מ”עין הרע”. מיעקב אבינו אנו למדים דווקא את ההיפך.
הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון ‘רבני צהר’, מתייחס לשאלות סדר הקדימויות בטיפול בחולים, שעלול להעסיק את ישראל בקרוב. פורסם לראשונה ב27.3.20 בערוץ 7.
בצל הסערה על המתות חסד, הרב שרלו מסביר לחדשות כיפה מה הן הדרישות ההלכתיות להפסקת טיפול שנועד רק להאריך את חייו של החולה סופני ואין לו אופק לריפוי או לטיפול.
רבים מודעים לכך שהארכת תוחלת החיים בזכות הרפואה המודרנית מגדילה למדי את המצבים שבהם הגוף בוגד והתודעה קיימת, ומנגד – מצבים שבהם הגוף מתפקד אולם התודעה דמנטית. מה לעשות במצבים כאלה? האם להלכה יש מענה הולם?
