א. יש להכין לפני שבת ויום טוב את כל צורכי השבת, להשתמש כרגיל בשעון שבת ובפלטה, ולהימנע מלהזדקק למלאכת נוכרי כשאין בכך צורך.¹

ב. כאשר יש צורך עבור חולה, מותר לבקש מעובד זר לעשות מלאכה בשבת וביום טוב, גם אם יש במלאכה איסור תורה.²

לפרק הבא >>

עובד זר בבית היהודי – מדריך הלכתי: לעמוד הראשי ולתוכן עניינים >>

1. אף שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה עבור חולה, במקום שאפשר צריך להימנע מכך. ראו משנה ברורה, סימן רנה, ס"ק א; שער הציון, סימן רמד, ס"ק לה. גם כשצריך לומר לנוכרי לעשות מלאכה, עדיף לומר זאת בערב שבת. ראו שו"ת שבט הלוי, חלק ג, סימן כב; רי"צ רימון, עת זקנה, עמ' 174, הערה 3. מלבד זה, שמירת השבת היא רצונו של המטופל, בוודאי כאשר הוא צלול ואף כאשר תודעתו נפגעת, ושמירת אווירת השבת טובה לו.
2. אדם שזקוק למטפל צמוד, הוא לכל הפחות חולה שאין בו סכנה, ומותר לומר לגוי לעשות לו רפואה, והוא הדין כל צורך אחר, כמו בישול, הדלקת אור וכדומה, אפילו במלאכה האסורה מן התורה. ראו שולחן ערוך, שכח, יז, ומשנה ברורה, ס"ק מז. גם מניעת צער לחולה היא צורך נפשי, ומותרת לשם כך אמירה לגוי. כן כתב שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד, סימן צ לגבי חולה, וכל שכן באדם עם דמנציה, ששמירה על איזון נפשי ומניעת צער היא צורך חיוני שלו. כל ההיתר האמור כאן הוא לצורך המטופל, אך ביחס לשאר בני המשפחה יש איסור אמירה לגוי ואיסור הנאה ממלאכת הגוי, ואין כאן המקום להאריך. כאשר העובד עושה מלאכה לצורך עצמו אין בכך איסור, אפילו אם הוא עושה זאת בבית היהודי, אך יש לסכם איתו שיעשה זאת בצנעה, בדרך שאינה פוגעת באווירת השבת בבית. ראו שולחן ערוך, אורח חיים, שד, ג, ומשנה ברורה, ס"ק כג. לפיכך, מותר לעובד להדליק ולכבות אור, מזגן וכדומה לצורכו, וכן מותר לו לשמוע מוסיקה ולהשתמש במכשירים אלקטרוניים בשקט בחדרו.