מוות בעריסה – היבטים אתיים לאומיים
מוות בעריסה הוא אחת התופעות הרפואיות הקשות ביותר הבלתי מפוענחות.
ההתמודדות עם קיומו מצויה ברבדים שונים: רפואי, מניעתי, טיפולי, אמוני, וכמובן אתי הלכתי.
ביום עיון שנערך ביוזמת צהר לאתיקה, ביחד עם עמותת "עתיד", המכון הגבוה לתורה והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן נידונו ההיבטים השונים של המפגש עם התופעה.
הרצאת הסיום הייתה של הרב שרלו, ועסקה בהיבטים הלכתיים-אתיים של ההתמודדות הלאומית עם המוות בעריסה.
האם ראוי לעודד אנשים לתרום כליה?
תרומת כליה יכולה להציל חיים ללא ספק. אולם, היות ויש סיכון מסויים לתורם הכליה, האם נכון לעודד מהלך שכזה? ואם יש סיכון, אפילו קל, האם מותר לו בכלל לתרום את כלייתו לאדם אחר?
הטיפול בזקן ובחולה – "עד מאה ועשרים"?
מאמר מקיף המחולק לפי נושאים על סוגיית הטיפול בחולה ובזקן בעידן המודרני לאור ההלכה והמקורות היהודיים.
דמנציה מתפתחת – איך מדברים על זה?
כאשר מתגלים סימנים ראשונים של דמנציה אצל ההורים, הדבר הנכון הוא לשים את הדברים על השולחן ולדבר עליהם. התחמקות משיח פתוח רק תחמיר את המצב
הגישה הפליאטיבית, הזנה וקבלת החלטות בדמנציה | כנס דמנציה וערכים יהודים מספר 3
המפגש השלישי בסדרת דמנציה וערכים יהודיים בשיתוף עם עמותת עמדא, עסק בגישה הפליאטיבית ובקבלת החלטות לאורך שלבי הדמנציה, במושב הראשון. המושב השני עסק בהזנה בדמנציה מתקדמת.
ממתי נכון לראות באדם עם דמנציה כמי שיש לקבל הכרעות עליו – בלעדיו?
כאשר מופיעים סימנים לדמנציה באדם, כיצד מכריעים בשאלה האם עלינו לקבל החלטות בשמו?
נייר עמדה: הורדת מינון החמצן במכונת הנשמה בחולה הנוטה למות
1. הצגת הנושא האם ניתן להפסיק הנשמה לחולה הסובל מייסורים כאשר הסיכויים להחלמתו נמוכים או כלל לא קיימים? הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת כיום הארכת חיים במצבים כאלה, אך האם ראוי לנקוט דרך זובכל מקרה? האם חובה להאריך חיים גם כשאיןבכך שום תוחלת וכל מה שנוסף אינו אלא סבל לחולה? חולים במצב סופני מביעים לעיתים את רצונם […]
תקשורת והתנהגויות מאתגרות בדמנציה | דמנציה וערכים יהודים מפגש 2
במפגש השני בנושא דימנציה וערכים יהודים של צהא עד מאה ועשרים ועמותת עמדא, עסקו הרב יובל שרלו וד”ר דנה פאר בתקשורת בדימנציה ובהתנהגויות מאתגרות בדימנציה.
דמנציה וערכים יהודים | מפגש ראשון של עמותת עמדא וצהר עד מאה ועשרים
מהי דמנציה, ומהן השאלות האתיות הקשורות בה?
על דמנציה כמחלה משפחתית וחשיבות התמיכה במטפל העיקרי, וההתמודדות עם הסוגיות האתיות במשפחת האדם החי עם דמנציה.
הקרב (שהוכרע) על חייה של אלטע: היהדות רואה בזה רצח
"הפוסקים התלבטו האם קטיעת הנשמה היא פעולה אקטיבית או פאסיבית, ופסקו שהאיסור הינו מוחלט. זהו הפער התרבותי והאתי בין מה שנעשה בלונדון, בניתוק המכשירים וגרימת מותה של אלטע, שמוגדר על פי האתיקה היהודית כקרוב לרצח". הרב יובל שרלו, על מודל קדושת החיים היהודי – ומתי מותר להפסיק את חייו של אדם
