לא תעמוד על דם רעך – גבולות הסיוע בהוצאות רפואיות
בימינו מתקבלות פניות רבות לתרומות לצורך מימון תרופות או ניתוחים מצילי חיים בחו”ל. עד כמה מחויב אדם לתרום מכספו לצרכים אלו?
על החיים ועל המוות
מדוע התורה עוסקת בהפרשות היוצאות מגופו של אדם? מה יחס התורה אל המוות? ומה המשמעות של דיני הטומאה והטהרה?
לגאול את הבדידות
איך מתגברים על הבדידות? מה הדילמה הגדולה שמטרידה את העולם הרבני לקראת פסח? וכיצד ניתן להפיק את המירב מליל הסדר במסגרת משבר הקורונה? • פורסם לראשונה ב6.4.20 בידיעות אחרונות.
נייר עמדה: הקצאת אמצעים לטיפולים מצילי חיים בשעת חירום – לאור משבר הקורונה
כיצד יש לחלק משאבים מוגבלים בין חולים? האם טיפול מאריך חיים לשני אנשים קודם לטיפול מציל חיים של אדם אחד? האם ניתן מבחינה מוסרית והלכתית להעדיף טיפול באדם צעיר יותר על פני אדם מבוגר?
באיזה חולה קורונה מטפלים קודם?
הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון ‘רבני צהר’, מתייחס לשאלות סדר הקדימויות בטיפול בחולים, שעלול להעסיק את ישראל בקרוב. פורסם לראשונה ב27.3.20 בערוץ 7.
נייר עמדה: התחשבות בשיקולים מערכתיים באתיקה הרפואית – ניתוחי מתים כמקרה מבחן
האם מותר לנתח מתים כדי להצמיח את דור הרופאים הבא? האם ניתן להשתמש בשיקולים מערכתיים כדי לקבל החלטות בתחום האתיקה הרפואית?
“מבחינה הלכתית ניתן להפסיק טיפול מאריך חיים”
בצל הסערה על המתות חסד, הרב שרלו מסביר לחדשות כיפה מה הן הדרישות ההלכתיות להפסקת טיפול שנועד רק להאריך את חייו של החולה סופני ואין לו אופק לריפוי או לטיפול.
גם בסוף הדרך ההלכה לצידכם
רבים מודעים לכך שהארכת תוחלת החיים בזכות הרפואה המודרנית מגדילה למדי את המצבים שבהם הגוף בוגד והתודעה קיימת, ומנגד – מצבים שבהם הגוף מתפקד אולם התודעה דמנטית. מה לעשות במצבים כאלה? האם להלכה יש מענה הולם?
האם יש גבול למאמצים להביא תרופה למחלות כולן?
לעולם לא יהיה בידינו מספיק כדי לענות על הצרכים כולם, יש הוצאות רפואיות שלא נוכל להוציא ועלינו לדעת כי אפילו כשמדובר בחיים עצמם – גם אז נמתח קו מסוים שממנו לא נכון עוד להמשיך. על אתיקה של הכרה ענוותנית במגבלות
הנחיות ההסתדרות הרפואית בישראל לטיפול בחולה הנוטה למות
מהם העקרונות האתיים שעומדים בבסיס האתיקה של טיפול בחולה הנוטה למות? מה קודם – רצון המשפחה או טובת המטופל? וכיצד יש להתייחס להנחיות החדשות של ההסתדרות הרפואית בישראל בעניין?
