הרב יובל שרלו בהרצאה על האתגרים החדשים בהשתלת איברים לאור שינויים טכנולוגיים וחברתיים

רפואה והלכה מתערבבות כשבנים ובנות נאלצים להכריע על הטיפול בהוריהם. לשאלות השלכות גם על שלמות המשפחה. מיזם רבני צהר מבקש לסייע.

הספדים הם תמונת ראי חיונית כדי להיות מצפן לדרכם של החיים עלי אדמות.

סוגיית השימוש בזרע של נפטר קשורה בשני מעגלים. הראשון שבהם הוא המעגל האתי הממוקד – האם מותר לעשות זאת ומי רשאי להחליט בעניין זה. פורסם במקור ראשון

הרב אוריאל גנזל מנהל מרכז 'צהר עד מאה ועשרים' ואדוה מסילתי עובדת סוציאלית במרכז 'צהר עד מאה ועשרים', בראיוון לד"ר גילי תמיר בכאן ב', על הפעילות והשירות שמעניק המיזם.

תרומת כליה יכולה להציל חיים ללא ספק. אולם, היות ויש סיכון מסויים לתורם הכליה, האם נכון לעודד מהלך שכזה? ואם יש סיכון, אפילו קל, האם מותר לו בכלל לתרום את כלייתו לאדם אחר?

דבר ידוע הוא שאין לחדור לפרטיותו של אדם, אך האם חובה זו קיימת גם לאחר המוות? האם מותר לפרסם כתבים ותכתובות אישיות של אדם לאחר פטירתו? והאם להלכה יש מה לומר על כך?

מדוע התורה עוסקת בהפרשות היוצאות מגופו של אדם? מה יחס התורה אל המוות? ומה המשמעות של דיני הטומאה והטהרה?

היהדות מקדשת את החיים, ומתרחקת מהמוות. הלכות טומאה נועדו להרחיק את האדם מן המוות. האם יש לעובדה זו היבטים אתיים?