תרומת כליה יכולה להציל חיים ללא ספק. אולם, היות ויש סיכון מסויים לתורם הכליה, האם נכון לעודד מהלך שכזה? ואם יש סיכון, אפילו קל, האם מותר לו בכלל לתרום את כלייתו לאדם אחר?

בדף זה תוכלו לצפות בכל הכנסים הדיגיטליים שהתקיימו מתוך שיתופי פעולה של 'צהר עד מאה ועשרים' עם ארגונים שונים. הכנסים הייחודיים שלנו עוסקים במגוון תחומי האתיקה הרפואית ומלבנים שאלות אקטואליות, מהותיות ופרקטיות רבות. לחצו על סרטון והתחילו לצפות

דבר ידוע הוא שאין לחדור לפרטיותו של אדם, אך האם חובה זו קיימת גם לאחר המוות? האם מותר לפרסם כתבים ותכתובות אישיות של אדם לאחר פטירתו? והאם להלכה יש מה לומר על כך?

מדוע התורה עוסקת בהפרשות היוצאות מגופו של אדם? מה יחס התורה אל המוות? ומה המשמעות של דיני הטומאה והטהרה?

היהדות מקדשת את החיים, ומתרחקת מהמוות. הלכות טומאה נועדו להרחיק את האדם מן המוות. האם יש לעובדה זו היבטים אתיים?

מהן הדילמות, לכאן ולכאן, בנושא תרומת איברים?

התפתחויות טכנולוגיות נושאות בחוּבן שאלות אתיות מורכבות. מספר שאלות מתעוררות בעקבות פיתוחים המאפשרים להשתמש בזרעו של נפטר: האם ניתן להשתמש בזרעו של אדם למטרת הפרייה לאחר מותו? האם ניתן להפיק מגופת הנפטר זרע למטרת הפרייה?

הלב כואב, אך כשיש ויכוח בין הורים שכולים לבין אלמנתו של חלל שלא זכה להביא ילדים – עמדת האישה היא הקובעת. הורים שכולים לבן רווק לא יכולים להביא ילד מזרעו אלא אם ביקש זאת מפורשות בצוואה.

“יש אפשרות לקיים תרומת אברים על-פי ההלכה, עמדתי היא שזה אפילו בגדר חובה. אין משמעות עמוקה יותר מכך שאפילו אחרי מותו של אדם הוא מצליח לעשות חסד לאחר ולתת לו את אפשרות החיים”