כאמור בפרק הקודם, ישנו ייפוי כוח מתמשך שחותמים עליו בפני עורך דין, ובכך לא נעסוק בפרק זה. ענייננו כאן הוא מתן הנחיות מקדימות ומינוי מיופה כוח על פי חוק החולה הנוטה למות, באמצעות הטפסים של משרד הבריאות. ישנם מסמכים שונים של הנחיות מקדימות, ואין צורך להשתמש דווקא בטופס של משרד הבריאות, אך ההנחיות צריכות להיות תואמות את ההלכה. בטפסים לייפוי כוח יש נוסח רחב, ולצידו נוסח מקוצר וקל יותר לשימוש, אך ניתן לחתום עליו רק בטרם מוגדר החולה על פי החוק כ"חולה הנוטה למות". שני הנוסחים רלבנטיים רק לטיפול במי שמוגדר על פי החוק כ"חולה הנוטה למות".1
המלצות למילוי טופס ייפוי כוח
א. מומלץ למנות מיופה כוח מבעוד מועד, לפני שהחולה מוגדר על פי החוק כ"חולה הנוטה למות", ובוודאי לפני שהוא הופך לחסר כושר שיפוט. בשלב זה ניתן לחתום על ייפוי כוח בנוסח מקוצר, ללא מעורבות של רופא.
ב. כאשר חותמים על ייפוי כוח בנוסח המלא, בעמ' 4 בטופס, "סמכויות מיופה הכוח", מומלץ לבחור בחלופה (א), המסמיכה את מיופה הכוח לקבל כל החלטה הנוגעת לטיפול או אי־טיפול. כאשר בוחרים בחלופה זו, אין צורך להגדיר בטופס מאילו טיפולים ניתן להימנע.
בשתי האופציות שבסעיפים א–ב (נוסח מקוצר, או נוסח מלא חלופה [א]), מומלץ להוסיף לייפוי הכוח מכתב נלווה, שבו החולה מבקש שתהיה התייעצות עם רב, כפי שמפורט להלן.
ג. אם נבחרת חלופה (ג), המסמיכה את מיופה הכוח בטיפולים מסוימים, אנו מציעים להוסיף בסעיף ג4 בטופס ("הוראות אישיות שאינן מנויות לעיל") הנחיות למיופה הכוח הזהוֹת למה שמפורט להלן בהמלצות להנחיות רפואיות מקדימות (כולל הסעיף המבקש להתייעץ עם רב). חשוב לתת את הדעת להבחנה בין מצבי חולי שונים.
המלצות למילוי טופס הנחיות רפואיות מקדימות
א. לדעתנו, מבחינה הלכתית ורפואית מומלץ ונכון לבחור באופציה של הימנעות מטיפולים רפואיים במצבים מסוימים (חלק א בטופס, עמ' 3–6) ולא באופציה של קבלת טיפולים מאריכי חיים גם אם הצוות הרפואי ממליץ שלא לעשות כן (חלק ב בטופס, עמ' 7).
ב. בעמ' 6, סעיף א5, "הוראות אישיות שאינן מנויות לעיל", מומלץ להוסיף הנחיות בלשון זו:
- במצב של "חולה הנוטה למות", אני מורה לא להימנע ממתן מזון בדרך מלאכותית, זולת במצבים שבהם הצוות הרפואי קובע כי ההזנה גורמת נזק או ייסורים כבדים לאורך זמן.2
- במצב של "חולה במצב סופי", אני מורה להפסיק הזנה מלאכותית ולהחליפהּ במתן תמיסות נוזלים המכילות מלחים וגלוקוז, אם הערכת הצוות הרפואי היא שאין תועלת בהזנה ובוודאי כשהיא גורמת נזק או ייסורים כבדים, ושבמניעת ההזנה לא ייגרם סבל.3
- במצב של "חולה הנוטה למות" או "חולה במצב סופי", במקרה של כאבים קשים, אני מורה שיינתן לי מורפין או כל תרופה אחרת שתמנע ממני כאבים, גם אם יש בכך סיכון.4
- במצב של "חולה במצב סופי", אם אסבול סבל קיצוני במיוחד, אני מורה שלא לנתקני באופן ישיר ממכונת הנשמה; אולם אני מאפשר להפסיק לתת את הטיפול התרופתי התומך בהנשמה, וכן את הורדת אחוז החמצן לרמת החמצן באוויר, לאחר התייעצות עם רב.5
ג. נוסף להנחיות אלו, מומלץ להוסיף סעיף המחייב התייעצות עם רב.
מכתב נלווה – התייעצות עם רב
גם בטופס הוראות מקדימות וגם בטופס ייפוי כוח, נכון להוסיף דרישה להתייעצות עם רב, כפי שמפורט להלן. בטופס ייפוי כוח, בחלופות א ו־ב, תצורף הדרישה במכתב נלווה. בחלופה ג ובטופס הוראות מקדימות ניתן להוסיף סעיף בתוך "הוראות אישיות שאינן מנויות לעיל".
- כאשר תצטרך להתקבל החלטה רפואית בענייני, בעת היותי חולה הנוטה למות או בשלב סופי, ובמידה שמגבלות הזמן יאפשרו זאת, הנני מבקש להתייעץ עם הרב ______ ולחלופין עם רב שלדעת בני משפחתי/מיופה כוחי דומה בפסיקתו לרב שבחרתי, ולתת להמלצתו משקל ככזו המשקפת את רצוני. אבקש כי בני משפחתי/מיופה כוחי ישקיעו מאמץ סביר בקיומה של התייעצות כאמור. אם הדבר לא יסתייע, לא יהא בכך כדי לשלול את כוחם של בני משפחתי/מיופה כוחי.
הלכות טיפול בחולה הנוטה למות ובאדם החי עם דמנציה – לעמוד הראשי ולתוכן העניינים
לקריאה נוספת:
- האם חולה שאינו דתי רשאי להחליט לסיים את חייו?
- האם אני חייבת לנסות להתרפא מסרטן?
- תרומת דגימות מוח לאחר המוות לצורך מחקר בדמנציה
