רקע כללי
תקופת החגים היא תקופה לחוצה לאדם בריא. זו תקופה בא עולים זיכרונות מהעבר, תקופה בה אנו נדרשים לצאת מאזור הנוחות ולעמוד בלחצים ובלוחות זמנים ולעתים אף לעשות דברים שקשים לנו. אנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם חשים זאת ביתר שאת.
בתקופה זאת הקושי וההידרדרות ייראו לעין, משום שהאדם לא יהיה אותו אדם כמו שהיה שנה שעברה. הוא יתקשה לעשות את הדברים שעשה שנה שעברה. ובכך יהיה זרקור על הדמנציה.
הדמנציה היא נחלת המשפחה כולה, בעיקר בגלל התלות שנגרמת כתוצאה מהמחלה. האדם הופך תלותי יותר מבחינה מנטלית ויש צורך להגן עליו מעצמו – שלא ילך לאיבוד, שלא יקח חלילה תרופות מיותרות וכו'.
מהם חגים עבור אדם הסובל מדמנציה? – לאדם עם דמנציה אין ערך של זמן. הוא לא יודע שזה חג ובשל כך ישנו קושי בדחיית סיפוקים: "אני רוצה ללכת הביתה עכשיו" – גם אם זה באמצעה של סעודה משפחתית או במהלך תפילה בבית הכנסת.
מה עושים?
ראשית, לקבל את העובדה שארוחת החג והחג עצמו לא יהיו כמו שהיו בכל השנים ושהאב/האם אינם אותם הורים כפי שהכרנו אותם בעבר.
כדאי לתזמן מפגש משפחתי לפני החג ולעשות ארוחה קטנה ולא המונית שתקל על החולה
במידה והחלטתם לארח אדם עם דמנציה בסעודה, רצוי לתכנן מראש היכן הוא יושב ומי יושב לידו להסביר, לעזור במידת הצורך, להרגיע ולתמוך.
לדוגמא, חשוב להתאים את סידור השולחן למצבו, ולסדר בצבעים חלקים (כדי שלא יחשוב שיש נמלים או לכלוך במידה והצלחת עם נקודות).
לתת לאכול דברים מיוחדים ולא להגביל.
הגעה לתפילות בבית הכנסת יכולה להיות מאוד חשובה לו. המזמורים והמנגינות המוכרות יכולים לעשות פלאים והחולה יכול להנות מכך מאוד.
חשוב שהאדם עם הדמנציה יחווה תקיעת שופר במידה ומזכירים לו והוא רוצה בכך.
"לזרום" עם אדם עם דמנציה ככל שניתן, ולאפשר לו לעשות את הדברים שאהב – ובהשגחה!
זכרו! – אדם עם דמנציה הוא אותו אדם האהוב עליכם ומעשיו נובעים מהמחלה שתקפה אותו ואינם המעשים שלו. הוא אינו יכול לשלוט בהתנהגות ולכן עלינו להיות מוכנים ולהוריד תחושת מתח (סטרס) לדברים שיקשו על החולה עצמו.
במידה והבאת האב/ האם לארוחה אינה מפריעה לשאר, זוהי זכות מיוחדת לבני המשפחה ופעולה נכונה וחשובה עבור אדם עם דמנציה, שכן ניתנת לו האפשרות לשוב ולהיות חלק כמו שהיה בעבר. כאשר הוא מתעייף, תנו לו לגשת לחדר אחר ולנוח.
בברכת חג שמח,
דבי בריטברד,
ראש אגף עבודה סוציאלית,
צהר עד מאה ועשרים
