נייר עמדה: התחשבות בשיקולים מערכתיים באתיקה הרפואית – ניתוחי מתים כמקרה מבחן

האם מותר לנתח מתים כדי להצמיח את דור הרופאים הבא? האם ניתן להשתמש בשיקולים מערכתיים כדי לקבל החלטות בתחום האתיקה הרפואית?
“מבחינה הלכתית ניתן להפסיק טיפול מאריך חיים”

בצל הסערה על המתות חסד, הרב שרלו מסביר לחדשות כיפה מה הן הדרישות ההלכתיות להפסקת טיפול שנועד רק להאריך את חייו של החולה סופני ואין לו אופק לריפוי או לטיפול.
גם בסוף הדרך ההלכה לצידכם

רבים מודעים לכך שהארכת תוחלת החיים בזכות הרפואה המודרנית מגדילה למדי את המצבים שבהם הגוף בוגד והתודעה קיימת, ומנגד – מצבים שבהם הגוף מתפקד אולם התודעה דמנטית. מה לעשות במצבים כאלה? האם להלכה יש מענה הולם?
האם יש גבול למאמצים להביא תרופה למחלות כולן?

לעולם לא יהיה בידינו מספיק כדי לענות על הצרכים כולם, יש הוצאות רפואיות שלא נוכל להוציא ועלינו לדעת כי אפילו כשמדובר בחיים עצמם – גם אז נמתח קו מסוים שממנו לא נכון עוד להמשיך. על אתיקה של הכרה ענוותנית במגבלות
הנחיות ההסתדרות הרפואית בישראל לטיפול בחולה הנוטה למות

מהם העקרונות האתיים שעומדים בבסיס האתיקה של טיפול בחולה הנוטה למות? מה קודם – רצון המשפחה או טובת המטופל? וכיצד יש להתייחס להנחיות החדשות של ההסתדרות הרפואית בישראל בעניין?
מניעת טיפול בתינוק שהותקף על ידי חיידק טורף

ילד שנדבק בחיידק טורף, שגרם לכריתת ידיו ורגליו, נדרש לעשות טיפול נמרץ אגרסיבי להצלת חייו. אין ודאות שניתוח זה יצליח והוריו מסרבים לנתחו. מה התורה אומרת על זה?
טיפול באדם ההולך למות

תורת ישראל האריכה הרבה לתאר את המשקל הגדול שיש לחיי האדם – למן הקביעה כי פיקוח נפש דוחה את המצוות שבתורה, ועד הקביעה כי ירושת הארץ תלויה במניעת שפיכות דמים.
האתיקה של המוות – מבט אתי לפרשת “תזריע”

היהדות מקדשת את החיים, ומתרחקת מהמוות. הלכות טומאה נועדו להרחיק את האדם מן המוות. האם יש לעובדה זו היבטים אתיים?
תרומת איברים: אצילות שמתגברת על הכאב

מהן הדילמות, לכאן ולכאן, בנושא תרומת איברים?
סל הבריאות: מה עם תרופות לאיכות חיים?

האם להכליל בסל הבריאות תרופות שאינן מצילות חיים, אך משפרות בצורה משמעותית את איכות החיים? תרופות לעיוורון? מחלות עור? כאבים קשים?