פסח וליל הסדר לאדם עם דמנציה ומשפחתו | מפגש דיגיטלי – צהר עד מאה ועשרים ועמותת עמדא

אנשים עושים "לחיים" עם 4 כוסות יין

ליל הסדר וימי ההכנות שלפניהם מזַמנים אירועים רבים שיש בהם חריגה מהשגרה ומפגשים משפחתיים רבי משתתפים. אירועים כאלו יכולים להביא – גם לאדם רגיל – ברכה מצד אחד ומתח וחרדה מצד שני. אדם עם דמנציה עלול לחוות את המתח והחרדה בצורה קיצונית הפוגעת בו קשות. הבנת האתגרים הכרוכים בימים אלה והתכוננות לקראתם עשויות להביא תועלת לאדם עם דמנציה ולמשפחתו.
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר וד"ר דנה פאר ממליצים לכם כיצד לנהוג.
עוד מפגש ווירטואלי של צהר עד מאה ועשרים ועמותת עמדא

הוראות מקדימות לאור היהדות | מפגש דיגיטלי עם עו"ד מירית הופמן

הוראות מקדימות נועדו לספק פרטים אודות פעולות רפואיות אותן יש לנקוט או שיש להימנע מהן במצב בו אדם לא יוכל לקבל החלטות בשל מצבו הרפואי.
בשיחה זו פורס הרב יובל שרלו את גישת היהדות לחיים בכלל, ולקבלת החלטות בסוף החיים בפרט, לאור עקרונות ההלכה והאתיקה היהודית.

מוות בעריסה – היבטים אתיים לאומיים

עריסת תינוק

מוות בעריסה הוא אחת התופעות הרפואיות הקשות ביותר הבלתי מפוענחות.
ההתמודדות עם קיומו מצויה ברבדים שונים: רפואי, מניעתי, טיפולי, אמוני, וכמובן אתי הלכתי.
ביום עיון שנערך ביוזמת צהר לאתיקה, ביחד עם עמותת "עתיד", המכון הגבוה לתורה והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן נידונו ההיבטים השונים של המפגש עם התופעה.
הרצאת הסיום הייתה של הרב שרלו, ועסקה בהיבטים הלכתיים-אתיים של ההתמודדות הלאומית עם המוות בעריסה.

האם ראוי לעודד אנשים לתרום כליה?

איור של כליה

תרומת כליה יכולה להציל חיים ללא ספק. אולם, היות ויש סיכון מסויים לתורם הכליה, האם נכון לעודד מהלך שכזה? ואם יש סיכון, אפילו קל, האם מותר לו בכלל לתרום את כלייתו לאדם אחר?