בתשעה באב ובימי בין המצרים אנו מתענים ומתאבלים על חורבן בית המקדש ושאר הצרות שאירעו בימים אלה. הלכות ומנהגים רבים מוציאים אותנו מהשגרה ומעוררים בנו את זיכרון חורבן המקדש שלא ראינו בעינינו. כיצד ינהג אדם עם דמנציה ובני המשפחה המטפלים בו בימים אלו? לפניכם עקרונות מנחים, מנהגים והלכות לימי בין המצרים והצומות לאדם הסובל מדמנציה והמטפלים בו.
אדם עם דמנציה הולך ומאבד – עם התקדמות המחלה – את תודעתו, את זיכרונו ואת היכולת לתקשר עם סביבתו. הירידה בתודעתו – והגדרתו ההלכתית כחולה או כאדם שאין בו דעת – משפיעות על רמת חיובו במצוות. האם אדם עם דמנציה חייב לצום? האם מותר לו לשמוע מוזיקה שמרגיעה אותו?
עקרונות מנחים:
א. זקן וחולה חייבים במצוות ככל אדם מישראל. עם זאת, אצל אדם עם דמנציה יש פגיעה הולכת ומחמירה ברמת התודעה שלו – וזו משליכה על עצם חיובו במצוות. החיוב תלוי במצבו התודעתי ובהקשר של אותה מצווה. כאשר הוא מודע לכך שהימים הם ימי בין המצרים או שהיום הוא תשעה באב או י"ז בתמוז, ובאופן כללי מודע להלכות ולמנהגים – הוא חייב בהם, כאשר הוא איננו מודע לכך ואיננו מסוגל לקיים את החובות מכוח עצמו – הוא איננו מחויב בהם.
ב. גם כאשר אדם עם דמנציה חייב במצווה, אם יש טורח גדול או צער גדול בקיום המצווה – הוא פטור ממנה. אדם עם דמנציה זקוק לסדר יום קבוע ומסודר והרגליו הם עוגן חשוב בהתנהלותו היומיומית. על כן, אם המצוות והמנהגים עלולים לשבש את הסדר בצורה שפוגעת באדם – הוא פטור מהם.
ג. את הסובבים לא צריכה להנחות החובה ההלכתית גרידא. קיום המצוות וההשתייכות לקהילת מקיימיהן היא זכות, ואדם עם דמנציה זכאי להיות חלק מהקהילה ולא להיות מודר ממנה. לעיתים, הפגישה עם המנהגים המוכרים והידועים מיטיבה איתו. יש אפוא לבחון כל מקרה לגופו, ואם קיום ההלכות והמנהגים מיטיב עם האדם, יש לסייע לו לקיימם.
ד. הצומות וכן חלק מדיני האבלות, הם מדרבנן, הגבלות אחרות הן בגדר מנהג ולא הלכה. חכמים קבעו את ההלכות לאנשים בריאים ולא לחולים .לכן כאשר קיומן יוצר מצוקה, יש להקל בהם. חשוב להדגיש כי לגבי כל האמור כאן – שונה הוא הדין בצום יום הכיפורים, שהוא מן התורה.
צום י"ז בתמוז ותשעה באב
א. אדם המצוי בשלבים הראשונים של דמנציה, מודע לכך שהיום יום צום, חש בטוב ואין לו בעיות רפואיות אחרות – חייב לצום. אם הוא שכח לרגע את הצום ורוצה לאכול, על הסובבים להזכיר לו שמדובר ביום צום – בדרך שלא תגרום לו מבוכה.
ב. גם כאשר הוא עודנו מודע לצום אך חלש גופנית, הוא מוגדר בדרך כלל כחולה שאין בו סכנה ופטור מהצום.
ג. אדם עם דמנציה הזקוק לתרופות באופן קבוע – ייטול אותן בצום כביום רגיל, ובכלל זה גם תרופות להרגעה. אם האדם זקוק למים לבליעת התרופה או שצריך לאכול לפני לקיחת התרופה, ישתה ויאכל כרגיל.
ד. חובת שאר העינויים בתשעה באב – רחיצה, נעילת הסנדל וסיכה – קלה יותר מהחובה לצום. כאשר די בתזכורת מהסביבה, יש להזכיר לו את החובה ולסייע לו להימנע מלעבור על האיסורים. אך כאשר השמירה על האיסורים מכבידה על אדם עם דמנציה או מבלבלת אותו, ובוודאי כאשר הוא איננו מודע לאיסור, יש להניח לו לנהוג כפי שהוא יכול ורוצה.
מנהגי בין המצרים, משנכנס אב ושבוע שחל בו תשעה באב
א. מנהג ישראל להימנע מגילוח ותספורת בימי בין המצרים, משנכנס אב או בשבוע שחל בו תשעה באב, על פי המנהגים השונים. אדם עם דמנציה שאינו מודע לחובה זו אינו חייב בה, אך כאמור – יש גם זכות בהיותו חלק מהקהילה ונוהג כמנהגיה ולכן נכון להימנע מלגלחו.
ב. אם היותו לא מגולח משפיע על מצבו והרגשתו, וכן אם הדבר גורם לפגיעה בטיפול בו בשל ראייתו כמוזנח – יש לעשות כל פעולה שמיטיבה עימו.
ג. מנהג רוב קהילות ישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין מראש חודש אב או בשבוע שחל בו תשעה באב. אדם עם דמנציה שיכול להימנע מאכילת בשר – זכות בשבילו לנהוג כמנהג ישראל, אך כאשר יש בכך צורך תזונתי, אפילו מועט, כאשר יש טרחה בהבאת מזון מיוחד למי שמטופל במוסד או כאשר האדם מבקש לאכול בשר – מותר לו לאכול בשר בימים אלה
ד. אסור לכבס בגדים עליונים מראש חודש אב למנהג אשכנז או בשבוע שחל בו תשעה באב למנהג הספרדים. גם לעובד זר אסור לכבס את בגדיו של היהודי. אומנם, אם הבגדים מלוכלכים ממזון, קיא או שתן וכדו', מותר לכבסם.
ה. בבית חולים ובמוסדות רפואיים וטיפוליים – מותר לכבס כרגיל, ומותר למטופלים להשתמש בבגדים המכובסים.
ו. מנהג ישראל להימנע מרחיצה לתענוג. למנהג הספרדים אסורה רחיצה במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ולמנהג האשכנזים אסורה רחיצה אף בצונן מראש חודש אב. אדם עם דמנציה רשאי לרחוץ לניקיון גופו כדרכו בימים שלפני תשעה באב, ומותר לבן משפחה המטפל בו לרחוץ אותו. גם רחיצה בברֵכה, כשיש בה צורך רפואי או כשהיא תורמת לרגיעה וליישוב רוחו של אדם עם דמנציה, מותרת לו ולמטפל בו שנמצא יחד עימו בעת השחייה.
ז. אדם עם דמנציה ששמיעת מוזיקה מרגיעה אותו – רשאי לשמוע מוזיקה בימי בין המצרים.
